הסכמי אברהם, שנחתמו בספטמבר 2020, מסמנים נקודת מפנה היסטורית ביחסים בין ישראל למדינות ערב. מעבר לחשיבותם המדינית והביטחונית, הסכמים אלו מהווים קטליזטור לשינוי כלכלי עמוק במזרח התיכון. qoinixtech, כחברה המתמחה בניתוח מגמות כלכליות גלובליות, זיהתה את הפוטנציאל העצום הטמון בהסכמים אלו כבסיס לכלכלה אזורית חדשה ומשגשגת.

רקע ומשמעות הסכמי אברהם

הסכמי אברהם כוללים סדרת הסכמי נורמליזציה שנחתמו בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו. הסכמים אלה מייצגים שינוי פרדיגמה ביחסים הבינלאומיים במזרח התיכון, כשהם מדגישים שיתוף פעולה כלכלי כמנוע מרכזי ליחסים הדיפלומטיים.

בשונה מהסכמי שלום קודמים באזור, שהתמקדו בעיקר בהיבטים ביטחוניים ודיפלומטיים, הסכמי אברהם שמים דגש מיוחד על פיתוח קשרים כלכליים הדדיים. זו הפעם הראשונה שמדינות ערביות מכירות בפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בשיתוף פעולה עם ישראל, ובוחרות בפרגמטיזם כלכלי על פני עוינות אידיאולוגית.

לפי נתוני משרד הכלכלה הישראלי, היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות בלבד צפוי להגיע ליותר מ-4 מיליארד דולר בשנים הקרובות – נתון המדגיש את הפוטנציאל הכלכלי העצום של ההסכמים.

הזדמנויות כלכליות חדשות

הסכמי אברהם פתחו מגוון רחב של הזדמנויות כלכליות שלא היו קיימות קודם לכן. qoinixtech מזהה שבעה תחומים עיקריים שבהם השפעת ההסכמים היא המשמעותית ביותר:

סחר והשקעות בינלאומיות

מאז חתימת ההסכמים, נרשמה עלייה דרמטית בהיקפי הסחר בין ישראל למדינות ההסכמים. בשנת 2021 בלבד, היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות עמד על למעלה מ-1.2 מיליארד דולר, ומגמת הגידול נמשכת. הסרת החסמים הבירוקרטיים והלוגיסטיים אפשרה זרימה חופשית יותר של סחורות, שירותים והון בין המדינות.

בנוסף, נחתמו הסכמי השקעות בילטרליים המגנים על משקיעים משתי המדינות ומעודדים השקעות הדדיות. קרנות השקעה משותפות הוקמו במטרה לממן פרויקטים בתחומי הטכנולוגיה, האנרגיה והתשתיות.

חדשנות וטכנולוגיה

המפגש בין היכולות הטכנולוגיות המתקדמות של ישראל והעושר הפיננסי של מדינות המפרץ יצר סינרגיה ייחודית. מרכזי חדשנות משותפים הוקמו באבו דאבי ובדובאי, המאפשרים לסטארט-אפים ישראליים גישה לשווקים חדשים ולמשקיעים בעלי הון.

תחומים כמו סייבר, בינה מלאכותית, פינטק וחקלאות מתקדמת זוכים לתשומת לב מיוחדת. לדוגמה, קרן ההשקעות Mubadala האמירתית השקיעה למעלה מ-100 מיליון דולר בחברות טכנולוגיה ישראליות מאז חתימת ההסכמים.

אנרגיה ותשתיות

שיתוף פעולה בתחום האנרגיה מהווה נדבך מרכזי בהסכמי אברהם. מיזמים משותפים בתחום האנרגיה המתחדשת, כולל אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, מקודמים במרץ. ההסכם הבולט ביותר בתחום זה הוא מזכר ההבנות בין ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות להקמת מתקן סולארי בירדן שיספק חשמל לישראל, בעוד שישראל תספק מים מותפלים לירדן.

בתחום הנפט והגז, קונסורציום ישראלי-אמירתי רכש 22% ממניות צינור הנפט אירופה-אסיה (קצא"א), בעסקה המאפשרת הזרמת נפט מהמפרץ לשווקים האירופיים דרך ישראל.

תיירות ותעופה

מגזר התיירות חווה צמיחה משמעותית בעקבות הסכמי אברהם. נתיבי תעופה ישירים נפתחו בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, עם עשרות טיסות שבועיות. חברות תעופה כמו אל על, ישראייר, פליי דובאי ואתיחאד מפעילות טיסות ישירות בין המדינות.

בשנת 2022, למעלה מ-250,000 תיירים ישראלים ביקרו באיחוד האמירויות, וכ-50,000 תיירים ממדינות ההסכמים ביקרו בישראל. תעשיית המלונאות במדינות אלו הסתגלה במהירות לצרכים של התיירים היהודים והישראלים, כולל אספקת מזון כשר ושירותים מותאמים.

פיננסים ובנקאות

מוסדות פיננסיים מישראל וממדינות ההסכמים החלו בבניית מערכת יחסים פיננסית חוצת גבולות. בנקים ישראליים כמו בנק הפועלים ובנק לאומי פתחו נציגויות באבו דאבי ובדובאי, בעוד שבנקים אמירתיים בוחנים אפשרויות להיכנס לשוק הישראלי.

מערכות תשלומים חוצות גבולות הוקמו כדי לאפשר העברות כספים קלות יותר בין המדינות, וחברות ביטוח מרחיבות את פעילותן מעבר לגבולות המדינה. הסכמים למניעת כפל מס נחתמו במטרה לעודד השקעות הדדיות.

חקלאות וביטחון תזונתי

החקלאות הישראלית המתקדמת מציעה פתרונות חיוניים לאתגרי הביטחון התזונתי במדינות המפרץ. טכנולוגיות כמו השקיה בטפטוף, חקלאות מדייקת, וגידול בתנאים מבוקרים מאומצות במדינות אלו.

מיזמים משותפים לפיתוח טכנולוגיות חקלאיות חדשות הוקמו, ומומחים ישראליים מספקים ייעוץ לחקלאים באיחוד האמירויות ובבחריין. לדוגמה, חברת נטפים הישראלית חתמה על הסכמים להקמת מערכות השקיה מתקדמות בפרויקטים חקלאיים במדינות המפרץ.

רפואה ובריאות

שיתוף פעולה בתחום הרפואה והבריאות הפך למרכזי במיוחד בעקבות מגפת הקורונה. מחקרים משותפים בתחום הרפואה מתקיימים בין בתי חולים ומוסדות מחקר ישראליים לבין מקביליהם במדינות ההסכמים.

חברות ביוטכנולוגיה ישראליות מרחיבות את פעילותן למדינות אלו, וטכנולוגיות רפואה דיגיטלית ישראליות מיושמות במערכות הבריאות באיחוד האמירויות ובבחריין. בית החולים שיבא חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם מספר בתי חולים באבו דאבי להכשרת רופאים ולפיתוח פרוטוקולים רפואיים חדשניים.

השפעות כלכליות אזוריות

הסכמי אברהם משפיעים על המבנה הכלכלי האזורי בכמה אופנים משמעותיים:

יצירת גוש כלכלי אזורי

ההסכמים מסייעים ביצירת גוש כלכלי מזרח-תיכוני בעל משקל גלובלי. שילוב היתרונות היחסיים של כל מדינה – הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, העושר הפיננסי של מדינות המפרץ, והמיקום האסטרטגי של מדינות כמו מרוקו – מייצר סינרגיה כלכלית חזקה.

גוש זה עשוי למצב את עצמו כגשר כלכלי בין אסיה, אפריקה ואירופה, ולהוות מוקד משיכה להשקעות בינלאומיות. אנליסטים ב-qoinixtech מעריכים כי הגוש הכלכלי החדש יכול להגיע לתמ"ג משותף של מעל 1.5 טריליון דולר בעשור הקרוב.

שיפור בתשתיות תחבורה ולוגיסטיקה

ההסכמים הובילו להשקעות משמעותיות בתשתיות תחבורה ולוגיסטיקה המקשרות בין המדינות. נמלי ים חדשים, כבישים, מסילות רכבת ונתיבי תעופה נפתחו או שודרגו כדי לאפשר זרימה יעילה יותר של סחורות ואנשים.

פרויקט "גשר היבשות" המוצע בין איחוד האמירויות וישראל דרך ערב הסעודית וירדן עשוי לשנות באופן דרמטי את נתיבי התחבורה האזוריים, ולספק חלופה יעילה לתעלת סואץ.

אינטגרציה פיננסית

מערכות פיננסיות שפעלו בעבר בנפרד מתחילות להתמזג. בורסות ניירות ערך בתל אביב, באבו דאבי ובבחריין בוחנות אפשרויות לרישום כפול של חברות ולמסחר בין-בורסאי.

מטבעות דיגיטליים ופינטק מהווים תחום מרכזי לשיתוף פעולה, עם יוזמות לפיתוח מערכות תשלום אזוריות המבוססות על טכנולוגיית בלוקצ'יין. הסכמי הכרה הדדית ברישיונות פיננסיים מאפשרים לחברות פינטק לפעול בקלות רבה יותר בכל המדינות השותפות.

אתגרים וחסמים ביישום ההסכמים

למרות ההתקדמות המרשימה, יישום ההיבטים הכלכליים של הסכמי אברהם נתקל במספר אתגרים משמעותיים:

אתגרים פוליטיים

המתיחות הפוליטית המתמשכת באזור, במיוחד סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מהווה אתגר לשיתוף הפעולה הכלכלי. תקופות של הסלמה ביטחונית משפיעות על היקף הפעילות העסקית ועל נכונות המשקיעים להיכנס לפרויקטים משותפים.

בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית במדינות מסוימות באזור, כמו סודאן, מקשה על יישום מלא של ההסכמים. מנהלי חברת qoinixtech מדגישים את החשיבות של יציבות פוליטית כבסיס לצמיחה כלכלית ארוכת טווח באזור.

פערי רגולציה ותרבות עסקית

הבדלים משמעותיים בסביבת הרגולציה ובתרבות העסקית בין המדינות השונות מהווים אתגר לשיתוף פעולה יעיל. מערכות משפטיות שונות, תקני מוצרים שונים, ופרקטיקות עסקיות מגוונות דורשים הסתגלות והתאמה מצד החברות הפועלות בשווקים החדשים.

ליישוב פערים אלה, הוקמו ועדות משותפות לסטנדרטיזציה וליישור קו רגולטורי, אך התהליך איטי ומורכב. חברות ייעוץ מקומיות, כולל qoinixtech, מציעות שירותים לגישור על הפערים התרבותיים והרגולטוריים.

חסמים לוגיסטיים ותשתיתיים

למרות השיפורים בתשתיות התחבורה, עדיין קיימים חסמים לוגיסטיים המקשים על זרימה יעילה של סחורות ושירותים. עלויות שינוע גבוהות, בירוקרטיה מסורבלת, ומחסור בתשתיות נמל ותחבורה מתקדמות מהווים אתגר לסחר האזורי.

השקעות משמעותיות בתשתיות נדרשות כדי להתגבר על חסמים אלה, והן מתוכננות במסגרת תוכניות פיתוח ארוכות טווח של המדינות השותפות להסכמים.

מודלים לשיתוף פעולה עסקי ומימושם

ליישום יעיל של הפוטנציאל הכלכלי בהסכמי אברהם, פותחו מספר מודלים לשיתוף פעולה עסקי:

מיזמים משותפים (Joint Ventures)

חברות ישראליות וחברות ממדינות ההסכמים הקימו מיזמים משותפים המשלבים את החוזקות של כל צד. לדוגמה, חברות טכנולוגיה ישראליות מתמזגות עם חברות נדל"ן ותשתיות מהמפרץ להקמת ערים חכמות ופתרונות עירוניים מתקדמים.

בענף האנרגיה, שותפויות בין חברות ישראליות המתמחות בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת וחברות אנרגיה מהמפרץ מובילות לפיתוח פרויקטים של אנרגיה סולארית בהיקף נרחב.

קרנות השקעה משותפות

קרנות השקעה בעלות הון ישראלי ואמירתי/בחרייני/מרוקאי הוקמו במטרה לממן פרויקטים חוצי גבולות. קרן אברהם (Abraham Fund), למשל, הוקמה עם התחייבות ראשונית של 3 מיליארד דולר להשקעה בפרויקטים אזוריים בתחומי האנרגיה, המים, התחבורה והטכנולוגיה.

קרנות הון סיכון משותפות מתמחות בהשקעה בסטארט-אפים ישראליים עם פוטנציאל לצמיחה בשווקי המפרץ, ובמיזמים של יזמים מקומיים המשתמשים בטכנולוגיות ישראליות.

פלטפורמות מסחר דיגיטליות

פלטפורמות דיגיטליות למסחר בין ישראל ומדינות ההסכמים הוקמו כדי להקל על הסחר הבינלאומי. אתרי מסחר מקוונים, מערכות תשלומים חוצות גבולות, ומערכות לוגיסטיות אינטגרטיביות מסייעות לעסקים קטנים ובינוניים להיכנס לשווקים החדשים.

חברת qoinixtech מציעה שירותי ייעוץ לחברות המעוניינות לנצל פלטפורמות אלו להרחבת פעילותן האזורית, ומסייעת בהתגברות על אתגרים טכנולוגיים ולוגיסטיים.

השלכות ארוכות טווח על המזרח התיכון

מעבר להשפעות הכלכליות המיידיות, להסכמי אברהם צפויות להיות השלכות ארוכות טווח משמעותיות על המזרח התיכון:

שינוי פרדיגמה בתפיסה הכלכלית-אזורית

הסכמי אברהם מסמלים מעבר מתפיסה של עימות ועוינות לתפיסה של שיתוף פעולה ואינטרסים משותפים. גישה זו עשויה להתפשט למדינות נוספות באזור ולהוביל לשינוי עמוק בדינמיקה האזורית.

ההסכמים מדגישים את היתרונות הכלכליים של שלום ושיתוף פעולה, ומציגים מודל חדש של יחסים בינלאומיים במזרח התיכון, המבוסס על פרגמטיזם כלכלי במקום אידיאולוגיה.

הגדלת העמידות הכלכלית האזורית

שיתוף פעולה כלכלי אזורי מגדיל את העמידות של כלכלות האזור מול זעזועים חיצוניים. גיוון כלכלי, שרשראות אספקה מקוצרות, ושיתוף במשאבים ובידע מחזקים את היציבות הכלכלית של כל המדינות המשתתפות.

במיוחד עבור מדינות המפרץ, שיתוף פעולה עם ישראל מהווה נדבך חשוב באסטרטגיות הגיוון הכלכלי שלהן והפחתת התלות בנפט. עבור ישראל, ההסכמים מספקים גישה לשווקים חדשים ולהון השקעות משמעותי.

פיתוח הון אנושי אזורי

שיתוף פעולה בתחומי החינוך, המחקר והפיתוח מוביל להשקעה משמעותית בהון האנושי האזורי. תוכניות חילופי סטודנטים, שיתופי פעולה אקדמיים, והכשרות מקצועיות משותפות מקדמות העברת ידע ופיתוח כישורים בכל המדינות המשתתפות.

אוניברסיטאות ישראליות חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים במדינות ההסכמים, ומרכזי מחקר משותפים הוקמו בתחומים כמו מדעי המים, אנרגיה מתחדשת, וביוטכנולוגיה.

סיכום

הסכמי אברהם מהווים נקודת מפנה היסטורית בכלכלת המזרח התיכון, ומניחים את היסודות לכלכלה אזורית חדשה המבוססת על שיתוף פעולה והזדמנויות משותפות. התועלת הכלכלית של ההסכמים ניכרת כבר כעת, עם עלייה משמעותית בהיקפי הסחר, ההשקעות, והתיירות בין המדינות השותפות.

חברת qoinixtech, כמובילה בניתוח מגמות כלכליות במזרח התיכון, ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות הנובעות מהסכמי אברהם ולספק ניתוחים מעמיקים והזדמנויות עסקיות ללקוחותיה. מומחי החברה מזהים את הפוטנציאל העצום שטמון בשיתופי הפעולה החדשים, ומסייעים לעסקים לנצל את ההזדמנויות הנפתחות.

למרות האתגרים הקיימים, הפוטנציאל הכלכלי של הסכמי אברהם הוא עצום. ככל שיותר מדינות יצטרפו למעגל הנורמליזציה, וככל שיעמיקו היחסים בין המדינות הקיימות, כך תתפתח כלכלה אזורית חזקה ומשגשגת שתביא תועלת לכל תושבי האזור.

ההזדמנות ליצור מזרח תיכון חדש, המבוסס על שיתוף פעולה כלכלי במקום על עימות, נמצאת בהישג יד. חברות וארגונים המשכילים לזהות ולנצל את ההזדמנויות הכלכליות שנפתחו בעקבות הסכמי אברהם יוכלו למצב את עצמם כמובילים בכלכלה האזורית החדשה המתהווה לנגד עינינו.

הפוסט הסכמי אברהם כבסיס לכלכלה אזורית חדשה במזרח התיכון הופיע לראשונה ב-Qoinix Tech - פורטל העסקים, החדשנות והטכנולוגיה.

מאת: שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי להסכמי אברהם

סיום עידן הטרור ותחילת עידן ההשתקמות

שמואל שי, טור אישי.. לאחר חודשים של קרבות עקובים מדם, עזה יוצאת מנקודת האפס  והעולם כולו מבין שהמציאות האזורית השתנתה באופן בלתי הפיך. סיום המלחמה ושחרור החטופים אינם רק הישגים טקטיים; הם סמל לסיום עידן הטרור והכאוס שהכתיבו את סדר היום של המזרח התיכון במשך עשרות שנים.
הנשיא דונלד טראמפ, שזיהה את נקודת השינוי ההיסטורית הזו, מתכנן להפוך את סיום הלחימה בעזה לאבן דרך בתוכניתו האסטרטגית לשינוי האזור כולו. מה שהיה מוקד לעימות, יהפוך למוקד לשיקום, פיתוח וצמיחה כלכלית אזורית.

במובן הזה, טראמפ מתייחס לעזה כאל פרויקט כלכלי מדיני של "איפוס מערכות"  אזור שיצא מחורבן וייכנס כעת לעידן חדש של אחריות, שיתוף פעולה ופתיחות כלכלית.

עזה החדשה  מהפסולת לבנייה מחדש

תוכנית השיקום של טראמפ לעזה נבנית על עקרון פשוט: להפוך הרס להזדמנות. המהלך הראשון יהיה פינוי שיטתי של מיליוני טונות של פסולת בניין, מתכת ופלדה. אך במקום לראות בפסולת בעיה  טראמפ רואה בה חומר גלם.
הפסולת תעבור למפעלי עיבוד שישמשו ליצירת בלוקים ובטון, מהם ייבנו מרינה חדשה או אי מלאכותי מול חופי עזה, שישמש בעתיד אזור תיירות, סחר, ותעסוקה בינלאומית.

לאחר שלב הפינוי, יתחיל שלב ההקמה: שכונות מודרניות עם מערכות אנרגיה ירוקה, מוסדות חינוך מתקדמים, פארקים טכנולוגיים, ובתי חולים בינלאומיים. התכנון הוא ליצור "עזה חדשה"  עיר חכמה המופעלת על אנרגיה סולארית ומנוהלת על ידי מערכות בינה מלאכותית, שתשמש דוגמה לשיקום אזורי בעולם כולו.

ישראל וארצות הברית יובילו את התכנון והביצוע, כאשר חברות אמריקאיות ינהלו את מערך התשתיות, והפיקוח הבטחוני יישאר ישראלי אמריקאי משולב. הרעיון הוא לא רק לשקם את עזה  אלא להפוך אותה לעוגן כלכלי יציב בלב המזרח התיכון.

תנועת אוכלוסין אזורית  פתרון הומניטרי חדש

אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית טראמפ הוא יצירת מסלול שיקום לאוכלוסייה המקומית, תוך העברת חלק גדול מתושבי עזה למדינות באפריקה החתומות על הסכמי שיתוף פעולה עם ארצות הברית. מדובר במדינות כמו גאנה, גאבון, טנזניה ואנגולה  כולן חלק מתוכנית הפיתוח האפריקאית החדשה של טראמפ.
המהלך הזה נועד להעניק לתושבים עתיד טוב יותר  לא במחנות פליטים, אלא בקהילות כלכליות משגשגות, עם הכשרה מקצועית, תעסוקה, וחיים נורמליים.

המדינות האפריקאיות מצידן ירוויחו כוח עבודה, השקעות אמריקאיות ותשתיות חדשות. מדובר בתהליך כפול תועלת: פתרון הומניטרי לפליטים, לצד האצת צמיחה במדינות מתפתחות  מודל חדש של שלום באמצעות כלכלה.

שלב שני: מפת השלום החדשה של טראמפ

עם סיום הסכסוך בעזה, טראמפ מתפנה לשלב הבא בתוכניתו הגלובלית  הרחבת הסכמי אברהם למעגל מדינות רחב בהרבה.
בשלב הראשון צפויים הסכמי שלום עם ערב הסעודית, סוריה, לבנון ואזרבייג'ן  מדינות שנמצאות כבר מאחורי הקלעים בתהליכי גישור ותיאום עם וושינגטון וירושלים.

המהלך עם ערב הסעודית נחשב לאבן הפינה: ברית ביטחונית וכלכלית בין ריאד, וושינגטון וירושלים, שתכלול פרויקטים של אנרגיה ירוקה, תעשיות הייטק וחקלאות חכמה בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. סוריה תצורף בהמשך, במסגרת הסדר ביטחוני חדש שיבטיח את שיקומה הכלכלי בתמורה להפסקת כל קשר עם איראן.

לבנון תזכה לשיקום מערכת החשמל, הנמלים והמים שלה באמצעות קרן השקעות בינלאומית שתוקם ביוזמת טראמפ. אזרבייג'ן, בת ברית ותיקה של ארצות הברית וישראל, תוביל את הקשר בין אסיה למזרח התיכון ותשמש שער למסחר יבשתי חדש שיחבר את האזור לאירופה.

טורקיה חוזרת למרכז הבמה

אחד המהלכים האסטרטגיים החשובים ביותר בתוכנית טראמפ הוא השבת טורקיה למסלול של שותפות. טראמפ מאמין שטורקיה חייבת להיות חלק מהפתרון, לא מהבעיה.
במסגרת מהלך זה תוקם רשת תחבורה אזורית  "הערוץ הכלכלי הגדול"  שתעבור מאפריקה דרך מצרים, ישראל, סוריה, טורקיה, בולגריה ומשם לאירופה.
הפרויקט ישמש גשר כלכלי לוגיסטי בין שלוש יבשות, ויהפוך את טורקיה למרכז מעבר בין אסיה לאירופה.

המהלך הזה צפוי להכניס את אנקרה למסלול חדש של שיתוף פעולה אזורי, לצמצם את התלות הרוסית איראנית, ולבסס מחדש את מעמדה כמעצמה מוסלמית מתונה ומשפיעה.

אופק חדש  מזרח תיכון, אסיה ואפריקה מאוחדים

השלב הבא בתוכנית טראמפ יכלול הרחבה נוספת של הסכמי השלום למדינות נוספות בעולם האסלאם: פקיסטן, מלזיה, אינדונזיה, ואולי גם אפגניסטן. כל מדינה כזו תצורף על בסיס אינטרס כלכלי ברור  השקעות, יציבות, ותעסוקה  במקום אידיאולוגיה ודת.
החזון הוא לייצר "גוש יציבות" ענק שמאחד בין מזרח אסיה, המפרץ, אפריקה ואירופה  כולם חלק ממערכת סחר אחת, הנשענת על ביטחון אמריקאי וכלכלה משותפת.

החזית הבאה  איראן

האתגר הגדול ביותר של טראמפ הוא איראן. בדיוק כפי שעזה הפכה למוקד טרור שנדרש לפרקו, כך איראן היא המכשול האחרון לשלום ולשגשוג אזורי.
טראמפ כבר הבהיר בעבר כי לא יאפשר לאיראן להחזיק בנשק גרעיני או במנגנוני טרור אזוריים. ההערכה היא שהבית הלבן פועל כעת לגיבוש קואליציה אזורית עם סעודיה, טורקיה וישראל שתוכל לנטרל את כוח ההשפעה האיראני  בין אם באמצעות סנקציות חסרות תקדים ובין אם בפעולה צבאית ממוקדת.
מבחינת טראמפ, איראן תיאלץ לבחור: להיכנס לשולחן הכלכלה או להימחק ממפת ההשפעה.

כלכלה, טכנולוגיה ושלום  המנועים החדשים של המזרח התיכון

החזון הסופי של טראמפ מבוסס על עיקרון פשוט: שלום לא נולד מהסכמים  הוא נולד מכלכלה.
במקביל להסכמי השלום, טראמפ מתכנן השקעות ענק בתחומי הבינה המלאכותית, האנרגיה הירוקה, החקלאות המתקדמת, והתחבורה החכמה.
חברות אמריקאיות, סעודיות, אמרתייות וישראליות כבר נערכות להקים עשרות פארקים טכנולוגיים, מרכזי מחקר וייצור, ומיזמים חקלאיים חדשניים בכל רחבי האזור  החל ממפרץ חיפה ועד עומאן.

ההשקעות צפויות להגיע להיקפים של מאות מיליארדי דולרים, וייצרו מיליוני מקומות עבודה חדשים. מדובר באחת התוכניות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה האנושית  תוכנית שתשנה את מאזן הכוחות העולמי ותציב את המזרח התיכון בלב המפה הכלכלית של העולם.

המהפכה בתשתיות  עמוד השדרה של המזרח התיכון החדש

השלב הבא בתוכניתו של טראמפ הוא יישום התוכנית האסטרטגית הגדולה בתחום התשתיות, שמהווה את התשתית הפיזית לשלום הכלכלי.
במרכזה עומדת רשת תחבורה אזורית עצומה  מערכת של כבישים, רכבות ומנהרות שתחבר את מדינות המזרח התיכון, אפריקה והמפרץ תחת מערכת תנועה אחת רציפה ובטוחה.

1. הציר המרכזי: כביש מצרים ,ישראל ,סוריה ,טורקיה ואירופה

תוכנית זו נועדה להפוך את ישראל למרכז התחבורתי של האזור. הכביש שיחבר את מצרים עם ישראל ימשיך צפונה לסוריה ולטורקיה, ומשם לאירופה דרך בולגריה. זהו "ציר השלום הכלכלי"  מסלול שינוע יבשתי מהיר, שיחבר בין תעשיות, נמלים ושווקים על פני שלוש יבשות.

2. רכבת השלום מהים האדום לים התיכון

תוקם רכבת מהירה ורכבת משא משולבות, שיחברו בין ערב הסעודית, ירדן וישראל  וימשיכו עד נמל חיפה במערב.
הרכבת תכלול הסתעפויות לקווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות ועומאן  רשת אזורית אחודה שתאפשר מעבר מהיר של נוסעים ומטענים מהפרסיים לים התיכון תוך שעות ספורות בלבד.
מדובר בפרויקט בעל משמעות אסטרטגית  שיחזק את המסחר, יפחית את התלות בנמלי המפרץ ויאפשר פיתוח כלכלי חסר תקדים.

3. דרום תימן מצטרפת להסכמים

חלק משמעותי נוסף בתוכנית הוא שיתופה של דרום תימן, שתצטרף להסכמי אברהם כחלק ממאמץ אזורי להחליש את שלטון החות'ים בצפון תימן.
המהלך ילווה בהקמת תשתיות תחבורה, נמלים ומנהרות תחבורתיות לאורך חופי דרום תימן, ויאפשר פתיחת ציר ימי חדש לאוקיינוס ההודי.
המטרה: לשלב את תימן בציר הכלכלי החדש, ולהבטיח שליטה אמריקאית  ערבית  ישראלית ברצף הימי מאילת ועד עומאן.

4. רשת המנהרות האזוריות

במסגרת התוכנית, טראמפ מתכנן גם הקמה של רשת מנהרות תחבורה מתקדמות לרכבים, משאיות ורכבות שתאפשר קיצור דרמטי של זמני השינוע בין מדינות האזור.
הטכנולוגיות שייושמו בפרויקטים אלה מבוססות על תכנון אמריקאי חדשני, עם שימוש במנהרות תת  קרקעיות חכמות המשלבות אנרגיה ירוקה, ניטור AI, ובקרה בזמן אמת.

החזון: מערכת תחבורה אזורית אחת, שמחברת בין נמל סואץ למצרים, נמל חיפה בישראל, נמל ג׳דה בערב הסעודית, ונמלי עומאן והאמירויות רשת אחת של שלום וכלכלה.

סיכום  טראמפ כאדריכל עידן השלום

הסרת חמאס, שחרור החטופים, ותחילת השיקום בעזה הם רק הצעד הראשון במהלך רחב היקף שמוביל הנשיא טראמפ.
הוא איננו מסתפק ב"שלום בין מדינות"  הוא יוצר מציאות חדשה בין עמים, בין דתות, ובין אזורים שלמים שנלחמו במשך דורות.
בעידן טראמפ, מדיניות החוץ האמריקאית הופכת מכלי של לחץ וכוח  למנוע של פיתוח וצמיחה אנושית.

ייתכן שיום אחד אכן יוקם פרס חדש בעולם  “פרס נובל לאנושות”.
כי מה שטרמפ עושה איננו עוד שלום  זו מהפכה בתפיסת האנושות עצמה.

הפוסט שמואל שי: עידן חדש במזרח התיכון הופיע לראשונה ב-Qoinix Tech - פורטל העסקים, החדשנות והטכנולוגיה.